DIY, בית, פוסט אורח

היי לכל הקוראות (והקוראים?) של שירי, נעים להכיר! 🙂

שמחה ומתרגשת להתארח כאן בבלוג.

אני מאיה, אמא לשני בנים בני 5 ו-3 שתופסים חלק נכבד מהיום שלי, גם כשאנחנו לא יחד. בחלק נרחב מהזמן אני מוצאת את עצמי עסוקה במציאת, תכנון והכנת פעילויות חוויתיות עבורם.

וכשאני לא עסוקה בזה, אני מתכננת את סדנאות היצירה שאני מעבירה לילדים.

בנוסף, יש לי משפחתון שנמצא ממש בתחילת הדרך…

חוץ מכל אלה, אני משתדלת לטפח את עמוד הפייסבוק שלי ‘יצירתית‘ ולהעלות מידי פעם פוסט עם פעילויות לילדים. הכל עולה אחרי שנוסה עם הילדים הפרטיים שלי (ולפעמים אפילו עם חברים שלהם).

אני ושירי הכרנו ממש במקרה, אבל כבר אז שירי כתבה לי שהיא מאמינה שאנשים לא סתם נכנסים לנו לחיים. היא צדקה. אז אחרי שקשקשנו עוד קצת קבענו להיפגש וליצור יחד, וכך נולדה לה יצירה חדשה, וגם הפוסט הזה.

אז עכשיו שאנחנו כבר קצת מכירות, יש לי שאלה אליכן, גם הילדים שלכן חוזרים עם המון יצירות מהגן שאתן לא יודעות איפה לשים?

אז בדיוק לשם כך נפגשנו אני ושירי, ומצאנו לכן פתרון נהדר! וזה גם בא עם פעילות משותפת של שעה או קצת יותר.
מה אתן אומרות? תזמינו את הילדים, אנחנו מתחילות.

אז נתחיל מהסוף, ונגלה לכן כבר עכשיו שהכנו עבורכן הדרכה מסודרת ליצירת מסגרת שבה הילדים יוכלו לשים כל פעם יצירה אחרת שהם מתגאים בה.

החומרים הדרושים:

קרטון ביצוע גדול

סרגל

עיפרון

מספריים

סכין יפנית

חבילת קשים מנייר

דבק (אנחנו השתמשנו בדבק סיליקון שמדביק מהר כמו דבק חם)

ניילונית לדפים או שמרדף (תלוי איך קוראים לזה אצלכם)

מדבקות סקו’צ זכר ונקבה

ויצירה אותה תרצו למסגר. אני בחרתי בתמונה מושקעת של הבן הבכור שלי שבדיוק התאימה לצבעי הקשים

חשבנו שנצטרך אטבים דבק חם מחורר וחוט דייג, אז חשבנו..

לאחר מכן, חתכו את קרטון הביצוע בגודל המתאים, ואחר כך חתכו עוד חתיכה זהה בגודלה לזו שחתכתן.
כשאתן גוזרות, קחו בחשבון שיש צורך בשוליים רחבים, לכן דאגו לגזור מסגרת קצת יותר גדולה מגודל היצירה שתרצו להכניס אליה. כעת יש לכן שני חלקים של קרטון ביצוע בגודל שבחרתן.
באחד מקרטוני הביצוע גזרו את הפנים שלו, תוך כדי שאתן משאירות שולי מסגרת רחבים מספיק.

ועכשיו לשלב כיפי, שיצחיק את הילדים ויגרום להם להתרוצץ ברחבי הבית בחיפוש אחר קשים. פתחו את חבילת הקשים, וגזרו כל קש לארבעה חלקים שווים במקרה שלנו 3 ס”מ (מומלץ לסמן עם עיפרון).

בסיום, מרחו דבק סיליקון על המסגרת והדביקו את הקשים כשהם צמודים זה לזה.

אחרי שהמסגרת שלכן מלאה בקשים, זה הזמן לחבר את שני חלקי המסגרת אחד לשני. אנחנו יצרנו הגבהות קטנות מכמה שכבות של קרטון הביצוע שהדבקנו אחת לשניה עם דבק דו צדדי, כדי שנוכל להכניס את הדף בקלות הציור היה קצת תלת מימדי..
המסגרת כמעט מוכנה, רק עוד כמה שלבים קטנטנים.

אתן מכירות את זה שההמצאות הכי גדולות נוצרו בגלל טעות? או בלי להתכוון? אז זה בדיוק מה שקרה לנו. תכננו להכניס את התמונה למסגרת מהצד וזהו. שמנו ניילונית, כדי שתשמור על התמונה. אבל ברגע שהוספנו אותה פתאום גילינו אפשרות אחרת להכנסת התמונה, עוד יותר ידידותית לילדים. נרגשות מהגילוי החדש חשבנו איך אפשר יהיה לסדר שהמסגרת תהיה סגורה כשצריך, אבל תהיה לה גם פתיחה קלה?..

ניגשתי למגירת חומרי היצירה שלי ושלפתי משם את מדבקות הסקוצ’ העגולות, הידועות בכינויין ‘ולקרו דוטס’. הדבקנו שתי מדבקות למטה, ושתי מדבקות למעלה.

הכנסנו את התמונה למסגרת, והתפעלנו ממה שיכול לצאת כשלא מתכוונים.

חזרה אליכן, אחרי שהתאמתן את הניילונית למידות המסגרת, הדביקו אותה היטב לשני החלקים עם דבק דו צדדי. לאחר מכן מקמו את מדבקות הסקוצ’ במרכז החלק התחתון של המסגרת.
עכשיו כל שנותר הוא להכניס את התמונה למסגרת להתלהב ביחד עם הילדים ממה שיצרתם, ולבחור מקום בבית בו היא תוצג לראווה.

הכנתם גם? שתפו אותנו, נשמח לראות.